מעורבות אמהות ערביות עם צאצאיהן הלוקים בפיגור שכלי לאחר השמה חוץ-ביתית הלא משרקי

מעורבות אמהות ערביות עם צאצאיהן הלוקים בפיגור שכלי לאחר השמה חוץ-ביתית הלא משרקי בהנחיית: פרופ' אריק רימרמן עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה " אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות 009 קרן שלם/ 566/009 I

הכרת תודה לפרופ' אריק רימרמן על הנחייתך הנדיבה והמעשירה ועל שלימדת אותי מהו מחקר, על זמינותך, תמיכתך וההקפדה על הפרטים. נפלה בחלקי הזכות לקבל הדרכתך בכתיבת תיזה זו. תודה לקתדרה ע"ש ריצ'רד קרוסמן למדיניות ותכנון חברתי על המלגה. לד"ר חיה עמינדב- סמנכ"לית בכירה במשרד הרווחה ומנהלת האגף לשירותי טיפול באדם המפגר אשר סייעה לי בייעוץ ומתן אישורים לעשיית המחקר וכן בהתקדמות המחקר מול מערכות הפנימיות עליהן מופקדת. לאמהות הדיירים מהמעונות כפר-כנא, אלנהדה, רנד ואל-קודס אשר הסכימו לקחת חלק במחקר; ובמיוחד לעובדים הסוציאלים על שיתוף הפעולה. ל'קרן שלם' על שהביעה התעניינות במחקר וסייעה במתן מלגה נדיבה לביצועו. ולבסוף, להוריי היקרים מכל, סמיח וז'קלין, על שתמכו ונטעו בי הכוחות לאורך כל הדרך.! תודה II

תוכן העניינים תקציר... V רשימת טבלאות ולוחות VII... מבוא... פרק : סקירת ספרות..... השמה חוץ-ביתית של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים..... מעורבות הורים בהשמה החוץ-ביתית... 5... הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים של האם והצאצא למעורבות האמהית... 7.. המשפחה הערבית בישראל... 9... מבנה החברה הערבית בישראל... 9... החברה הערבית בתהליכי שינוי...... המשפחה הערבית בישראל בהקשר להשמה חוץ-ביתית... פרק : השערות ושאלת המחקר... פרק : שיטה... 5.. הנבדקים והדגימה... 5.. כלי המחקר... 8.. הליך המחקר... 0.. סטטיסטיקה ועיבוד הנתונים... 0..5 מגבלות המחקר... פרק : ממצאים..... המשתנים התלויים..... המשתנים הבלתי-תלויים..... ניתוחים מקדימים..... בדיקת ההשערות...5.. המעורבות המחשבתית-התנהגותית... 5.. המעורבות הרגשית...9 III

פרק 5: דיון... השלכות יישומיות ומחקריות... המלצות למחקרים עתידיים... רשימה ביבליוגראפית... נספחים... 5 נספח מס' : מכתב פנייה לאמהות למילוי השאלונים (בעברית)... 5 נספח מס' : שאלון רקע סוציו-דמוגרפי (בעברית)... 5 נספח מס' : שאלון חלוקת התפקידים במשפחה (בעברית)... 5 נספח מס' : שאלון עמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה (בעברית)... 55 נספח מס' 5: שאלון רמת מעורבות הורית(בעברית)... 57 נספח מס' 6: מכתב פנייה לאמהות למילוי השאלונים (בערבית)... 60 נספח מס' 7: שאלון רקע סוציו-דמוגרפי (בערבית)... 6 נספח מס' 8: שאלון חלוקת התפקידים במשפחה (בערבית)... 6 נספח מס' 9: שאלון עמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה (בערבית)... 6 נספח מס' 0: שאלון רמת מעורבות הורית(בערבית)... 66 IV

תקציר בעשרים השנים האחרונות זכתה סוגיית ההשמה החוץ-ביתית של אנשים עם צרכים מיוחדים לתשומת לב רבה של חוקרים בארץ ובארה"ב. בארץ, העריכו החוקרים כי הורים ערבים שקלו השמה במסגרת חוץ-ביתית רק לעתים רחוקות על אף דיווחיהם על רמות גבוהות יותר של נטל אישי ומשפחתי בהשוואה להורים יהודים ) & Araten-Bergman Azaiza, Rimmerman, Azaiza, 00.( Naon,006 ; Schwartz, Duvdevani & בספרות לא קיים מידע אודות דפוסי ורמות המעורבות- מחשבתית, התנהגותית ורגשית- אצל הורים ערבים שהחליטו בכל זאת להשים במסגרת חוץ-ביתית, מכאן חשיבות בדיקת טיב הקשר בין אמהות ערביות לצאצאיהן לאחר ההשמה. המחקר שבין הקשר את בדק המשתנים הסוציו-דמוגרפים של האם: מצב גיל, משפחתי, השכלה ; הצאצא: מין, גיל בעת ההשמה, משך שהות במסגרת, חומרת הפיגור, קיומה של הפרעה נפשית ; המסגרת:מרחקה מבית האם; וכן שני משתנים בלתי תלויים נוספים:חלוקת התפקידים במשפחה ועמדות האם כלפי החלוקה עצמה- המבטאים את ההיבט המסורתי בחברה הערבית, לבין דפוסי המעורבות שהאם תגלה. בחירת משתנים אלה נשענה על זיקתם למעורבות ההורית כפי שבאה לידי ביטוי במקורות הספרות, להוציא המשתנה השכלה וגיל הצאצא בעת ההשמה. החוקרים מתייחסים למעורבות ההורים בחיי בן/בת המשולבים במסגרת מגורים חוץ-ביתית כמורכבת משלושה מימדים: מעורבות מחשבתית,התנהגותית ורגשית. ממצאי המחקרים מלמדים על נחיצות ההתייחסות למעורבות ההורית באופן רב-מימדי, כפי שנעשה במחקר זה..( Blacher, Baker, & Feinfield,999) אוכלוסית הנבדקים היתה 8 אמהות ערביות אשר צאצאיהן שולבו במעונות פנימייה החל 87 008-000.009 מינואר 008 ב- וכלה בדצמבר בין השנים הושמו ילדים ובוגרים עם פיגור שכלי ב- מעונות המיועדים לאוכלוסיה הערבית. בדגימה אקראית של ההשמות ב- % מהמעונות, פרופורציונלית לפי סוג המעון (ציבורי ופרטי), עלו המעון הציבורי כפר-כנא והמעונות הפרטיים: אלנהדה, אלקודס ורנד. שאלוני המחקר שאלון כללו סוציו-דמוגרפי, שאלון חלוקת תפקידים במשפחה בגרסה של כץ, לביא ועזאיזה ) 996 Azaiza,,(Katz, Lavee & אשר הרחיבו V

את השאלון ועשו בו שימוש במחקרם על משפחות ערביות בישראל, שאלון עמדות כלפי חלוקת תפקידים בגרסה של כץ, לביא ועזאיזה (996) ושאלון מעורבות הורית אשר חובר על-ידי בייקר, בלכר ופייפר 996) Pfeiffer,.( Baker, Blacher & ממצאי המחקר העיקריים מלמדים כי קיומה של הפרעה נפשית המתלווה לפיגור השכלי, ומשך שהות ארוך של הצאצא במסגרת המגורים החוץ-ביתית התקשרו באופן מובהק לרמת מעורבות מחשבתית-התנהגותית ורגשית נמוכה של האם. באשר למאפייני האם, נמצא כי גיל מבוגר מתקשר לרמה נמוכה של מעורבות מחשבתית-התנהגותית, אך לא רגשית. לבסוף, נמצא כי למרחק בין בית האם למעון המגורים בו שוהה הצאצא, היתה זיקה מובהקת לרמת מעורבותה המחשבתית-התנהגותית של האם, מרחק גדול יותר מבית האם למעון, קשור במעורבות מחשבתית והתנהגותית נמוכה. מאידך, לא ניתן להצביע על קשר מובהק במרכיב המעורבות הרגשית של האם. בניגוד למצופה, המשתנים הקשורים לחלוקת התפקידים באוכלוסיה הערבית לא התקשרו למעורבות אמהית. המשתנים חלוקת התפקידים בבית ועמדות האם כלפי חלוקת התפקידים, לא תרמו להבנת המעורבות המחשבתית-התנהגותית או הרגשית של האם. אחד ההסברים נעוץ בעובדה שאוכלוסית הנבדקות היתה הומוגניות - רובן היו אמהות מוסלמיות, דתיות-מסורתיות, עם השכלה יסודית נמוכה מאוד. יש זיקה בין משתנים אלה לדמיון בעמדות לעיל. החלטת משפחה ערבית על השמת ילדה מחוץ לבית הינה בפני עצמה צעד לא מקובל בחברה זו, אך יכול להעיד על משפחה אשר הגיעה לכדי שבר ועד לקצה גבול היכולת. ממצאי המחקר מספקים ידע ומחדדים התובנה לחשיבות ההתייחסות לקונטקסט התרבותי של אמהות אלו. על אנשי המקצוע, ובפרט אלה בשדה הרווחה, לראות בהשמה החוץ- ביתית תהליך המחייב המשך מעקב, ליווי ובמידת הצורך התערבות עם משפחות הדיירים, זאת כאמצעי להמשך קיום מעורבות אמהית וכמטרה בפני עצמה המכוונת לסייע לאם ומשפחה להשיג איזון מחודש. רשימת טבלאות עמוד VI

טבלה מס' : התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של האמהות... 6 טבלה מס' : התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של הילדים...6 7 טבלה מס' : התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של המסגרת... טבלה מס' : מדדים סטטיסטיים של משתני הרקע הפרמטריים של האמהות... 7 7 טבלה מס' 5: מדדים סטטיסטיים של משתני הרקע הפרמטריים של הילדים... טבלה מס' 6: מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס למשתני חלוקת התפקידים... 9 0 טבלה מס' 7: אוכלוסית המחקר בחתך מעונות... טבלה מס' 8: ממצאי מבחני מהימנות עקיבות פנימית לסולמות המעורבות... טבלה מס' 9: מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס לסולמות המעורבות השונים... טבלה מס' 0: מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס למשתני חלוקת התפקידים... טבלה מס' : מתאמים פנימיים בין ציוני האינדקס של סולמות המעורבות... טבלה מס' : ממוצעים וסטיות תקן של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית.. 8 טבלה מס' : מקדמי המתאם המתוקננים של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית לניבוי המעורבות המחשבתית-התנהגותית של האם 8... טבלה מס' : ממוצעים וסטיות תקן של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית.. טבלה מס' 5: מקדמי המתאם המתוקננים של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית לניבוי רמת המעורבות הרגשית של האם... רשימת לוחות לוח מס' : מספר ההשמות במעונות פנימייה המיועדים לאוכלוסיה הערבית בין השנים 5... 008-000 לוח מס' : תיאור גרפי של ממצאי הרגרסיה המובהקים בין המשתנים הבלתי תלויים למעורבות האמהית המחשבתית-התנהגותית ורגשית... VII

מבוא קליטתו של ילד או בוגר עם צרכים מיוחדים במסגרת חוץ-ביתית הינו תהליך אשר אינו מסתיים עם השמתו. משבוצעה ההשמה קיימת חשיבות רבה לדפוסי המעורבות ההורית בחיי הילד ובדאגה לשלומו וצרכיו. בלכר ובייקר Baker,99) (Blacher & הדגישו כי חשוב להבטיח שההשמה החוץ-ביתית לא תהפוך להשמה חוץ-משפחתית וכי תשמר מערכת קשרים לאורך השנים למען שלומו ואיכות חייו של הצאצא. עד כה, מירב המחקר על מעורבות הורים במעונות פנימייה בארץ התייחס להורים יהודים (הוזמי ורימרמן, ;006 רימרמן, 99; 99 Duvdevani, Rimmerman & Tsumi, 00 ( Raif & Rimmerman, 99; Schwartz & וכמעט לא קיים מידע אודות הורים מקרב ערביי ישראל בכל הקשור לפנייה להשמה חוץ-ביתית ודפוסי המעורבות ההורית שלאחריה. קיימת חשיבות רבה ללמוד מה מקומה של התרבות והרקע האתני במעורבות הורים. במחקרים דומים בעולם נמצא כי למוצא אתני קשר להחלטות הורים בנוגע להשמה חוץ-ביתית, אך פחות נבדק כיצד הוא קשור בדפוסי המעורבות עם הילד במעון ) Eyman Borthwick-Duffy,.(& White, 987 ; Heller & Factor, 99 החוקרים בארץ העריכו כי השמה חוץ-ביתית שכיחה יותר אצל הורים יהודים מערבים (Schwartz, Duvdevani, & Azaiza, 00 ;Azaiza, Rimmerman, Araten-Bergman, &,(Naon, 006 הורים ערבים שקלו השמה חוץ-ביתית רק לעתים רחוקות, גם במקרים בהם דיווחו על נטל אישי ומשפחתי גבוה בהשוואה להורים יהודים (עזאיזה, 995). יש המעריכים כי ההיבט החברתי-תרבותי הוא בעל השפעה וחשיבות בהתייחסות המשפחה הערבית לילד בעל הצרכים המיוחדים וכי הוא בעל זיקה לסגנון ההתמודדות. המשפחה הערבית נוטה לעודד את ההורה לילד נכה לחפש פתרונות בחיק המשפחה הגרעינית או המורחבת ולהימנע מפניה למסגרות סיוע ציבוריות ) 996 (Abudabbeh,. כאשר מתעוררת בעיה אצל בן משפחה, היא נהפכת לבעיית הכלל, והיא בעצמה מלכדת את חברי המשפחה להתמודדות עם המצב שהפרט נקלע אליו (קוברקיאן, 998). השאלה המחקרית שלא נחקרה עד כה היא לגבי צאצאים שהושמו במעונות פנימייה לאנשים הלוקים בפיגור שכלי. האם רמת מעורבות ההורה עם הצאצא תפחת עם השנים לאחר ההשמה

כמו באוכלוסיות מערביות אחרות? או שהיא תישמר גם אחרי קליטתו במעון? מה המשתנים המתקשרים לשיעורי מעורבות גבוהים או נמוכים לאחר ההשמה? מעניינת,במיוחד, שאלת השפעת המסורת- האם היא תתקשר גם לרמות מעורבות גבוהות או נמוכות אחרי השמת הצאצא במעון?

פרק : סקירת ספרות.. השמה חוץ-ביתית של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בשלהי שנות החמישים נחשבה ההשמה החוץ-ביתית של ילדים עם צרכים מיוחדים כחלופה נורמטיבית לבית ההורים (986.(Moroney, בשנים האחרונות, פחתה התמיכה בפתרון זה, וכיום מונחית המדיניות על עידוד ההורים לגדל את הילד הנכה בבית כשם שהם מגדלים את יתר ילדיהם (רימרמן, (99. בלכר, בייקר ופיינפילד Feinfield,999) (Blacher, Baker & ציינו כי, באופן אירוני, אנשי מקצוע שהתנגדו בעבר להשמה חוץ-ביתית בהתייחסם לילדים, מדברים כיום בשבחה עבור אנשים מתבגרים או בוגרים צעירים ורואים בה מעבר נורמטיבי במעגל החיים או "שיטבלה" -Launching- תהליך בו הבן/בת עוזבים את הקן ומתחילים בחיים עצמאיים יותר (990 Turnbull,.(Turnbull & בהקשר זה עשה רימרמן (99) אבחנה בין השמה הנעשית בעתה לבין זו שלא בעתה. הראשונה מתייחסת למקרים בהם משולב הבן/בת עם צרכים מיוחד במסגרת מגורים חלופית בהגיעו לבגרות ולאחר שהוריו הפעילו מסכת שיקולים ארוכה והחליטו כי בשלה העת לכך. השמה שאינה בעתה מתייחסת למצבים בהם משלבים ההורים את ילדם המיוחד קודם הגיעו לבגרות, בשל דחק מתגבר במשפחה וקשיים להתמודד עם הבן/בת וצרכיו המורכבים 99) Rimmerman,.(Raif & עד לתחילת שנות ה- 90, מרבית החוקרים בתחום זה נטו לראות בהשמה פונקציה של רמות הדחק של ההורה והערמת המשבר (98 Kraus,.(Cole, 986 ; Seltzer & לפי גישה זו, הורים נוטים לפנות להשמה חוץ-ביתית כשחשים כי אינם יכולים להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים והרגשיים. גישה חד-ממדית זו התעלמה מן העובדה שההתחבטות מורכבת יותר וקשורה בתהליכים שונים הפוקדים את המשפחה. לאחרונה, מציגים החוקרים קשר מורכב יותר בין רמות הדחק אצל ההורה ובין מידת נכונותו לסידור חוץ-ביתי לילדו ; (986 Cole, McCubin &) הרציונל ברוב המודלים.( Rimmerman, 99a ; Rimmerman, 99b Patterson, 98 ( הוא שתפיסת ההורה את משאביו הפנימיים והחיצוניים עשויה למתן דחק ולהפחית נטייה להשמה חוץ-ביתית. בעשור האחרון הציע רימרמן (99) נקודת מבט לפיה ההשמה החוץ-ביתית אינה פעולה חד- ממדית אלא תהליך רב-ממדי המכיל שלושה שלבים מרכזיים: מחשבה אודות ההשמה, כוונה

לבצעה וקבלת החלטה בעניין. ראייה תהליכית זו נשענת על המציאות לפיה שאלת עתידו של בן/בת עם פיגור שכלי מטרידה את ההורה כבר בשלבי חייו המוקדמים. תהליך ביצוע ההשמה כולל מספר צעדים: הכללת המועמד למגורים ברשימת המתנה למסגרת, ביקורי ההורים במסגרת קודם להשמה, ביקור הדייר המועמד במסגרת והמשך ביקורים של ההורים, על בסיס קבוע( 00, (Seltzer, Krauss, Hong & Orsmond. בלכר 99) (Blacher, סבורה כי מהעת בה ההורה מתחיל לבדוק מסגרות להשמה- התהליך כמעט בלתי נמנע. עיתוי ההשמה קשור לגיל הילד ולמעגל החיים המשפחתי. כשהילד צעיר מאוד, חרדים ההורים לשלמות המשפחה או להשפעות ההשמה על אחי הילד המיוחד (990 Bromley, (Blacher &. משום כך, הורים נוטים להתמודד בגפם עם גידולו. עם התבגרות הילד, גדל נטל הטיפול ובמקביל גובר צורך ההורים להסתייע בשירותי תמיכה (רימרמן, 99). חוקרים רבים ניסו לאפיין את המשפחות בהן הסבירות להשמה גבוהה ) ;97 Allen, Blacher, 99; Duvdevaney & Rimmerman,998; Suelzle & Keenan, 98; Tausing, 985). בלכר וברומלי (99 Blacher, (Bromley & מציינים שלושה גורמים מרכזיים הקשורים להשמה חוץ-ביתית : מאפייני הילד, מאפייני המשפחה ומקורות התמיכה של המשפחה. השמה חוץ-ביתית תדירה יותר בקרב ילדים עם פיגור שכלי קשה ועמוק שכן, לרוב, לנכות האינטלקטואלית נלווית קשת רחבה יותר של לקויות בתפקודים המוטוריים, לקויות ראייה/שמיעה, אפילפסיה (998 Rimmerman,.(Duvdevaney & גם כשנלווית לפיגור הפרעה Borthwick-Duffy & Eyman, 990; German & נפשית/התנהגותית, עולה הסבירות להשמה ), (Jansen, Krol, Groothoff, & Post, 00) לפי ג'נסן, קרול, גרוטוף ופוסט.(Maisto, 98 בקרב האוכלוסיה של אנשים עם פיגור שכלי, קיימת שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות ופסיכיאטריות אצל עד כשני שלישים (987 Myers,.(Bregman, ;99 בין המשתנים הקשורים לגורם המשפחתי: סטטוס אישי של ההורה ויציבות בנישואין, מצב בריאותי של ההורים, סטטוס סוציו-אקונומי, רמות הדחק במערכת המשפחתית ומאפיינים אישיותיים של ההורה, כמו מיקוד השליטה שלו (987.(Antonovsky,

5.. מעורבות הורים בהשמה החוץ-ביתית מעבר הצאצא למגורים במסגרת חוץ-ביתית מהווה הפרה של האיזון המשפחתי ומעורר הצורך בהגדרה מחודשת של התפקיד ההורי. בעבר נתפסה המסגרת המוסדית כתחליף למשפחה והצוות הטיפולי כתחליף להורים (רימרמן, 99). כפועל יוצא סבלו דיירי מוסדות סבלו מחסך במעורבות מצד הוריהם. גם מעונות הפנימייה נטו שלא לעודד מעורבות הורים, וזו נתפסה כמטרידה, כבעייתית או מלבה ביקורת ) Pfeiffer, Baker & Blacher,99; Baker, Blacher & ( 996. מדיניות זו שונה כיום, ומדגישה את חשיבות מעורבות ההורים. זו תבטיח כי ההשמה החוץ-ביתית אינה מנתקת את הילד מסביבת ההשתייכות הראשונית-טבעית ממשפחתו ומבטיחה את המשך הספקת צרכיו הפיזיים, הפסיכולוגיים והחברתיים. עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע אחרים מדגישים את חשיבות שיתוף ההורים בכל הנוגע לבנם/בתם. הורים נחשבים כשותפים בעלי ניסיון ואחראים לילדם, הרבה יותר מהמטפלים המתחלפים במעון (מישורי, 99 ). לקבלת ההורה את מסגרת המגורים בה שולב ילדו ולמעורבותו.(Schalock & Lilley,986 בהבניית תוכניות הקידום השפעה על הסתגלותו המוצלחת בה ) מעורבות ההורים יכולה להתבטא בתחומים שונים, החל מכאלה הקשורים בילד, דרך תחומים הנוגעים למסגרת וכלה בפעולות במישור המדיני וקידום תהליכי חקיקה לעיגון זכויות ילדיהם. ( Turnbull & Turnbull, 990) בלכר ועמיתיה (999 al., (Blacher et התייחסו למעורבות ההורים בחיי הצאצא המשולב במסגרת חוץ-ביתית כמורכבת משלושה מימדים: מעורבות מחשבתית, רגשית והתנהגותית. המעורבות המחשבתית מתייחסת לתדירות המחשבות של ההורה אודות הילד ומאפייניהן. בלכר ועמיתיה (999 al., (Blacher et בדקו מעורבות של 5 הורים לאחר השמה, בשלוש נקודות זמן. ממצאי מחקרם מלמדים כי כ- 60% מההורים משוחחים עם בן הזוג אודות הילד, % עם בני משפחה ורק 8% עם חברים. תמונה זו היתה פחות או יותר דומה בשלוש נקודות הזמן. יש לציין שככל שהילד שוהה יותר שנים במסגרת ההורה נוטה לראות בהשמה קבועה, כנראה בשל העובדה כי גיל הילד מתקרב לגיל היציאה הנורמטיבי של ילד מבית הוריו (999,..(Blacher et al המעורבות הרגשית מתייחסת לתחושות האשם שההורה חווה, ולירידה ב- (Bromley & Blacher, 99) בעקבות ההשמה. ברומלי ובלכר attachment מצאו כי רבים מההורים ששקלו השמה חוץ-ביתית נטו לראות בה ניתוק מהילד והמחשבה על כך הרתיעה אותם

6 ועוררה בהם תחושות אשם. במחקר אחר, מצאו בלכר ועמיתיה al.,999) (Blacher et כי במהלך השנים שלאחר ההשמה לא מדווחת על-ידי ההורים ירידה בתחושת ה- attachment אך יחד עם זאת הורים נוטים לדווח על תחושת אשמה בשנתיים הראשונות שלאחר ההשמה. לאחר השנתיים, נצפית מגמה של ירידה בתחושות האשם והתייצבות.מגמה זו מפורשת על-ידי החוקרים כחיובית בהסבירם אותה כפיתוח עמדה חיובית מצד ההורה כלפי ההשמה. המעורבות ההתנהגותית מתייחסת לתדירות הביקורים של ההורה את הילד במסגרת, ביקורי הילד בבית הוריו, שיחות שמקיים ההורה עם הצוות המטפל במסגרת ומדדים נוספים. בייקר ובלכר (99 Baker, (Blacher & שיערו כי המעורבות ההורית תלויה בשלושה גורמים מרכזיים: א. יחסי הורה-ילד ב. ציפיות אנשי המקצוע מההורים ו- ג. ההזדמנויות שיצרה המסגרת למעורבות ההורים. הם מצאו כי בנוסף למשמעות יחסי ההורה-ילד בעיצוב דפוס המעורבות ההורית, קיימת חשיבות רבה להזדמנויות למעורבות שהמסגרת יוצרת שכן הורים מגלים יותר מעורבות במקומות בהם המסגרת מעודדת את קיומה. זלצר ועמיתיה ) al., Seltzer et 00) מצאו כי אמהות ממשיכות, בדרך כלל, לגלות מעורבות עם בנם/בתם שעבר למסגרת חוץ- ביתית ועם אנשי הצוות בה גם לאחר ארבע שנים מיום ההשמה. אף על פי שאמהות משתחררות מהר מהאחריות לטיפול היומי בבן/בת, הן ממשיכות לגלות מעורבות רגשית בחיי ילדם ודאגותיהם באשר לעתידו מתמתנות. מחקרם של בלכר ועמיתיה al.,999),(blacher et מלמד כי ככל שעולה מספר השנים לאחר ההשמה, חלה ירידה במספר הביקורים ) המימד ההתנהגותי ). יחד עם זאת, בהתייחס לתדירות הקשר הטלפוני, רמת המעורבות נשמרה, יחסית, בטווח של ארבע שנים. כמו כן, על אף הירידה בתדירות ביקורי ההורים במסגרת, נצפתה יציבות יחסית באשר לביקורי הבן/בת בבית ההורים. שוורץ וצומעי (00 Tsumi, (Schwartz & מצאו כי גם לאחר השמה הורים דיווחו על רמת מעורבות התנהגותית גבוהה ועל קשר תדיר עם הצוות המקצועי והטיפולי. יחד עם זאת, היו פחות מעורבים בקבלת החלטות הנוגעות לבנם/בתם. כמו כן, נמצא כי הורים גילו מעורבות רבה יותר כשילדם התגורר פחות שנים במסגרת וכאשר רמת התפקוד שלו היתה נמוכה יותר( ; 990 Crapps, Stoneman & ;00 Tsumi, ( Schwartz &,או שבנוסף לפיגור התקיימה גם הפרעה נפשית.(Baker, Blacher, & Pfeiffer, 99 )

7 ממצאי מחקרם של הוזמי ורימרמן (006) בארץ, מלמדים כי רמת הדחק בעיות משפחתיות ואישיות שחווה ההורה- מהווה מנבא מרכזי לרמת מעורבות ההורים בחיי צאצאיהם לאחר השמה חוץ-ביתית. נמצא, כי ככל שהמשפחה חווה יותר דחק כך מגלים ההורים פחות מעורבות מחשבתית, רגשית והתנהגותית כלפי ילדם. ממחקר בעיבוד נתונים נוסף נמצא כי דחק משפחתי מפחית כל סוגי המעורבות ההורית ) Araten-Bergman, Enosh, Rimmerman, Hozmi &. (007... הקשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים של האם והצאצא למעורבות האמהית א) גיל הצאצא בעת ההשמה רימרמן (99) מצא כי פניית הורים להשמה חוץ-ביתית קשורה לגיל הילד, אם כי בהקשר זה מעורבים משתנים אחרים הקשורים בחיי הילד והמשפחה. לדבריו, שיעור ההשמה הגבוה ביותר הינו בשנה הראשונה לחיי הילד הנכה. בהמשך חלה ירידה בשיעור ההשמות ולאחריה התעצמות עם העלייה בגיל הילד, כנראה עקב הכבדת העומס הטיפולי. יחד עם זאת, הורים המצויים בתהליך הזדקנות מתקשים, לעתים, להתנתק מילדם הבוגר ההורה. על אף הקושי בהמשך הטיפול בו, שכן בגילאים אלה הקשר מתגמל עבור מממצאי המחקרים עולה, כי ככל שגיל הילד בעת ההשמה היה גבוה יותר גילו הוריו פחות מעורבות Robertson et al., 00 ; Stancliffe, Dew, Gonzalez & Atkinson, 00; Stancliffe & ) Intagliata, 98.(Lakin, 006 ; Willer & לעומתם,במחקרים אחרים, נמצאה מגמה הפוכה.(Stahlman, 99 ; Stoneman & Crapps, 990) מסקירת הספרות עולה כי אין מגמה אחידה בהתייחס לקשר שבין גיל הילד בעת ההשמה לרמת המעורבות ההורית. ב) מין הילד הספרות בעוסקת בתחום ההשמה החוץ ביתית והמעורבות ההורית לאחריה, הקדישה מעט מאוד התייחסות לשונות ברמת המעורבות ההורית בין צאצאים בנים לבנות. אנוש ואחרים ) al.,007 ), Enosh et ציינו כי מעורבות הורית הינה תלוית מגדר, הורים נטו לבקר את בנותיהם לעתים תכופות יותר, בעיקר כי חשבו עליהן לעתים תכופות יותר.איימאן, אוקונור, טרג'ן

8 וג'סטיס Justice,97) ), Eyman, O Connor, Tarjan & מצאו כי קיימת נטיה ברורה יותר ( Freidrich,979) להשמה מוסדית של בנים פיגור עם שכלי. פרידרך אשר בדק את תפקידם של משתנים דמוגרפיים ופסיכוסוציאליים כמנבאים דפוסי התמודדות אצל אמהות לנכים, מצא כי אמהות לבנות מדווחות על רמות דחק גבוהות יותר, ככל הנראה עקב הגנת יתר. ג) גיל ההורה מחקרים מצאו כי גיל מבוגר של ההורה המלווה, לעתים, בבעיות בריאותיות או ירידה בתפקוד Allen, 97 ; Black, Cohen, Smull & עשויים להביא להחלטה על השמה (רימרמן, 99; Keenan, 98.(Crites,985 ; Suelzle & ג'יננגס,(Jennings,987) מצאה כי גיל מבוגר של ההורה קשור לרמות דחק גבוהות יותר, בין היתר, על רקע בעיות רפואיות של ההורה,חרדה לגבי עתיד הילד, נטל כספי מתגבר וחוסר במערכות תמיכה. מקצת מההורים המבוגרים מתקשים להתנתק מהקשר המתגמל עם הצאצא, אך מצבם התפקודי מאלצם להשלים עם ההשמה (רימרמן, 99 ). אין מידע מחקרי רב על הקשר בין גיל ההורה למעורבות אחרי ההשמה. ההערכה היא כי הורים מבוגרים יהיו מעורבים פחות. ד) מצב משפחתי אחד המדדים לגילוי מעורבות הורית במסגרות היו נישואים יציבים ) Anderson, Weiner,975 (Schlottman &. איכות חיי הנישואין משפיעה על היחס אל הצאצא עם צרכים מיוחדים בצורה ישירה ועקיפה,שכן טיב הנישואין משפיע על סגנונות ההורות ועל האינטראקציה הורה-ילד (לוי-שיף ושולמן, 998). ג'ירמן ומאיסטו Maisto,98) (German & מצאו כי שכיחות הורים פרודים או גרושים גבוהה יותר בקרב ילדים עם פיגור שכלי המתגוררים במסגרת חוץ-ביתית בהשוואה למשפחות בהן הילד מתגורר בבית ההורים, לא ברור אם בשל הגירושין או המתח המשפחתי הושם הילד או שהמתח והלחץ הנובעים מהטיפול בילד הביאו להתפוגגות הנישואין. סטונמן וקראפס Crapps,990) (Stoneman & מצאו כי מעורבותם של הורים שהינם ראשי משפחות חד-הוריות בחיי ילדיהם המצויים במשפחות אומנה היתה נמוכה יותר בהשוואה למעורבותם של הורים נשואים. נימוק אפשרי לכך הוא עובדת התמודדותם בגפם עם הנטל הכרוך באספקת צרכי הקיום שלהם ושל הסמוכים על שולחנם. ה) השכלה השכלת ההורה לילד עם צרכים מיוחדים מהווה משאב להתמודדותו עם הצרכים הטיפוליים והחינוכיים של ילדו 985) Cohen, (Friedrich, Wilturner, &. רימרמן (99) מצא כי

9 המעמד הסוציו-אקונומי של הורים משפיע על מידת המעורבות ההורית. כמו כן, הורים בעלי השכלה גבוהה יותר נוטים לגלות יותר מעורבות. מסתמנת מגמה לפיה הורים משכילים נוטים יותר לפנות להשמה חוץ-ביתית, כאשר אחת הסיבות לכך הינה חשש מפגיעה בקריירה ואובדן מעמד (99 Muraver,.(Rimmerman, 99a ; Rimmerman & אף על פי כן, אין להקיש מכך כי לאחר ההשמה החוץ-ביתית יגלו ההורים פחות מעורבות. במחקרים אחדים נמצא כי הורים משכילים נוטים לגלות יותר מעורבות (גולדברגר, 99; נוי, 990; פרידמן, 990). הנחת החוקרים היא כי בשל מעמד ההורים וכישוריהם, הם חשים ביטחון ושוויון במגעם עם הצוות במסגרות ולפיכך מגלים יותר מעורבות. מעורבותם של הורים בעלי השכלה נמוכה מתאפיינת כדלה יותר בהשתתפות בתוכניות טיפוליות, עקב חוסר בפנאי ואילוצים כלכליים ) 98 Rimmerman, ). אף על פי כן, לוי (997) מצאה מגמה סותרת לפיה ככל שהשכלת הורים גבוהה יותר, מעורבותם במסגרת נמוכה יותר. הוזמי ורימרמן ( 006 ),לא מצאו כל קשר בין השכלת ההורה לבין רמת מעורבותו בממדיה השונים. סקירת הספרות מלמדת כי אין מגמה ברורה המצביעה על קשר בין השכלת ההורה לבין רמות המעורבות ההורית לאחר השמה במסגרת חוץ-ביתית. ו) מרחק גיאוגרפי הספרות הקדישה תשומת לב לקשר שבין המרחק הגיאוגרפי של מקום מגורי המשפחה למעורבות שלאחר ההשמה החוץ-ביתית. הספרות מלמדת כי ככל שבית הורי הילד המושם קרוב יותר גיאוגרפית למסגרת, מגלים הוריו יותר מעורבות Baker, Blacher & Pfeiffer, 99,996 ; 006 הויזמי ורימרמן, ;Enosh et al.,007;.( Stoneman & Crapps,990 מזה יותר מעשור, מדיניות האגף לשירותי טיפול באדם המפגר בתחום זה היא כי ההשמה תבוצע בסמיכות גיאוגרפית מרבית אפשרית לבית הורי האדם המושם, על אף שבמקרים מסוימים עדיין מבוצעות השמות בריחוק גיאוגרפי מבית הורי הדייר עקב אילוצים או בשל בחירת המשפחה מסגרת מסוימת אותה העדיפה... המשפחה הערבית בישראל... מבנה החברה הערבית בישראל

0 החברה הערבית היא חברה מסורתית ביסודה, הכוללת מאפיינים של התרבות הקולקטיבסטית - תרבות המדגישה ערכים המשרתים את הקבוצה, כמו לכידות משפחתית, קונפורמיות ותלות הדדית (998 (Dwairy,. עיקר הדגש הוא על קבוצת השייכות, לכן המשפחה הערבית מהווה מקור לתמיכה כלכלית, חברתית ורגשית. במבנה החברה הערבית טובת הקבוצה קודמת לטובת הפרט. בחברה זו שורר קשר של מחויבות לא רק כלפי בני המשפחה, אלא כלפי בני הכפר, להגן זה על זה ונאמנות למשפחה וחבריה (קיבורקיאן, 998). החברה והמשפחה בנויות בצורה היררכית לפי מין וגיל. במשפחה המורחבת, ובדגם המשפחה המסורתית, ישנה חלוקה ברורה בין תפקידי הבעל לתפקידי האישה, אשר משמרים את הגבר כמנהיג המשפחה בשל תכונותיו הטבעיות, כגון היותו בעל כוח,ולכן הוא המפרנס של המשפחה, ואילו האישה נחשבת עדינה ופגיעה ולכן היא מתאימה לגידול הילדים והטיפול בהם (חאג'-יחיא, 99). ככל שהחברה דתית ומסורתית יותר, תפקידי הנשים מוגדרים וכן האחריות על מטלות משק הבית והילדים, ופחות מעורבות בעבודה ובחיים הציבוריים (עלי, 997 ; אל-נאבולסי, 005). עד ימינו אלו ניתן לראות תפיסות מסורתיות של חלוקת תפקידים, גם בקרב בני זוג משכילים, אשר מאמינים שמקומה של האישה ב"מטבח" ומקומו של הגבר בחוץ "בעבודה" Katz,) Lavee& ), 00 דבר המעודד בעובדה שעד היום הרבה זוגות ערבים עדיין גרים באותו יישוב ובקרבה פיזית צמודה להוריהם, דבר המשאיר מקום מועט לעצמאות ופרטיות ומשמר את התפקידים המסורתיים של המינים כתוצאה מפחד מהסנקציות של הסביבה אם בני הזוג מתנהגים אחרת מהציפיות הנדרשות (חג'-יחיא, 99). החברה הערבית מגינה על הפרט ומספקת צרכיו ברשת רחבה של משפחה מורחבת או חמולה. החמולה כוללת מספר משפחות מורחבות הקשורות חברתית, פוליטית, ומספקים זו לזו הגנה, זכויות ומעמד. השייכים לה מחויבים זה לזה ואחראים זה לכבוד זה (כהן, סויה ונאטור, ; 997 מלקינסון וסויה, ; 995 סער, ; 99 985 Barakat, (Al-Haj, 989 ;. למרות כל השינויים הכלכליים והפוליטיים שפקדו את החברה הערבית והשלכותיהם על מבנה המשפחה, עדיין המשפחה נחשבת כמוסד החברתי והכלכלי החשוב והמרכזי, שיש לשמור על שלמותו (995 Haj-Yehia, (Barakat, ;99. כשמתעוררת בעיה אצל מישהו במשפחה, היא נהפכת לבעיית הכלל, והיא בעצמה מלכדת את חברי המשפחה כדי להתמודד עם המצב שהפרט נקלע אליו (קוברקיאן, 998).

ברכאת (000) מצביע על שני היבטים מרכזיים המאפיינים את סגנון החיים בחברה הערבית ומשווה בין הכפר לעיר. בזמן שאנשים רבים בכפר עדיין מתפרנסים מעבודה בחקלאות או מעבודות מקומיות, בעיר קיימים עבודות מגוונות יותר כסחר וייצור, דבר המחייב את האנשים בעיר לפתיחות כלפי חוץ על מנת להביא לשגשוג התעשייה. כמו כן, קיימת בעיר מגמה של התפתחות ארגונים רשמיים ולא רשמיים, המאופיינת במערכת קשרים פורמלית יותר ביחס לכפר, זאת כשמערכת היחסים בכפר מאופיינת במערכת אמנם כאישית ולא פורמלית, אך נחשבת כחזקה יותר. החיכוך היומי של החברה הערבית העירונית עם החברה היהודית המאופיינת כחברה מודרנית, הביאו לרכישת תהליכים מודרניים והשתלבות בהם ביתר מהירות ביחס לחברה הערבית הכפרית שצורת מגעה עם החברה היהודית המודרנית מתבטאת בשמירה על תהליכים מסורתיים כצורת מגורים, מקורות פרנסה ונורמות חברתיות (ברודסקי ועזאיזה, 995).... החברה הערבית בתהליכי שינוי החברה הערבית בישראל עברה תהפוכות רבות. עם קום המדינה ומלחמת העצמאות, ברחו מרבית ערביי הארץ, וחמולות התפרקו, כך ש- 75% מאוכלוסיית הארץ הם גם ילידי הארץ. דבר זה הגביר השפעת היהודים כסוכני "מערביזציה", החשיפה לתקשורת, חינוך וקשרי עבודה עם האוכלוסיה היהודית גרמו להתקרבות לתרבות ונורמות המערב (989 (Al-Haj,. שינויים אלו מתבטאים בתחומים כמו השכלה, משפחה, פתיחות וגמישות באימוץ ערכים ועמדות חדשות, והשתחררות הדרגתית מערכי המסורת 97) Tipps, (Spengler, 97 ;. החברה הערבית בישראל הינה חברה שמתפתחת ועוברת שינויים בתחומים החברתיים, כלכליים, החינוך, מבנה המשפחה, מעמד האישה, ושינויים סוציו-תרבותיים (987 (Al-Haj,. על אף המעברים הללו, אין עדיין נתונים אמפיריים שמגדירים את השפעת שינויים אלו על המערכת הערכית במשפחה (חאג'-יחיא, 99).מעבר זה ממבנה של חברה מסורתית למערבית, גורם למצבי קונפליקטים רבים (מלקינסון וסויה, 995). המבנה החמולתי נחלש, וחל תהליך של אינדיבידואציה; תהליך שבו יש לפרט מחד יותר אוטונומיה, והוא תלוי פחות במסגרת ובדפוסים המסורתיים המקובלים, ומאידך רובצת עליו גם אחריות רבה יותר, כי עליו לדאוג לעצמו ולמשפחתו הגרעינית (כהן, סויה ונאטור, 997). למרות כל תהליכי המודרניזציה שעוברת החברה הערבית בישראל, עדיין נשמרת האמונה הדבקה בהשקפה כי אלוהים הוא השולט על גורל האדם, ועדיין ניכרת ההעדפה לאוריינטציה הקולקטיבית, שמוצאת את ביטוייה הן ברמה החברתית והן ברמה המשפחתית. הערבים נוטים

לשמור על קשרים עם המשפחה המורחבת, עם ידידים במשפחה ומחוצה לה. קשרים אלה עשויים לשמש כפונקצית תמיכה בעת משבר או בעתות מצוקה (987 (Al-Haj,. כך, בזמנים של יציבות משפחתית ובעתות משבר, המשפחה מציבה בראש מעייניה את רווחת חבריה. קיימת תלות הדדית בין המשפחה הגרעינית לחברי המשפחה המורחבת, תלות המתבטאת בתמיכה כלכלית, טיפול בילדים, עבודות בית ודפוסים אחרים של תמיכה הדדית (987 (Al-Haj,.לפי ברכאת ) Barakat, 985) החברה הערבית מכוונת למשמעת עצמית ומאמינה ביכולת הפרט להגיע לשליטה עצמית. אנשים נדרשים שלא להביע מחאה בעתות מצוקה ולהתמודד בסובלנות עם רגעים כואבים בחייהם, כמו כן, המשפחה תהווה מקור לתמיכה ולעזרה חברתית או כלכלית או בכל תחום אחר שיהיה באפשרותה לעזור.... המשפחה הערבית בישראל בהקשר להשמה חוץ-ביתית המחקר על השמה של הורים התמקד בעיקר באוכלוסיה יהודית (רימרמן, ;99 99 Duvdevani,.(Raif & Rimmerman, 99 ; Rimmerman & קיימת חשיבות רבה לבחינת מקום התרבות והרקע האתני במחקרי השמה בארץ. במחקרים דומים בעולם נמצא כי למוצא אתני קשר להחלטות הורים בנוגע להשמה חוץ-ביתית Borthwick-) Factor, 99.(Duffy, Eyman & White, 987 ; Heller & בארץ, במחקרם של שוורץ, דובדבני ועזאיזה (00 Azaiza,,(Schwartz, Duvdevani & העריכו החוקרים כי השמה חוץ- ביתית שכיחה יותר בקרב הורים יהודים מערבים. מחקרם של עזאיזה, רימרמן, ארטן-ברגמן ונאון Naon,006) (Azaiza, Rimmerman, Araten-Bergman & שבו הורים ערבים שקלו השמה חוץ-ביתית רק לעתים רחוקות על אף דיווחיהם על רמות גבוהות יותר של נטל אישי ומשפחתי בהשוואה להורים יהודים, מחזק ממצא זה. ההיבט החברתי-תרבותי הוא בעל השפעה וחשיבות על התייחסות המשפחה הערבית לילד בעל הצרכים המיוחדים ועל סגנון ההתמודדות. עמדות החברה הערבית כלפי אנשים עם מוגבלויות עדיין שליליות. תחושת הבושה מונעת ממשפחות לפנות לקבלת סיוע משירותים מקצועיים ושיקומיים, בניגוד ליהודים (מזאוי-מרג'יה, 00; 98 Katz,.(Florian & בתפיסתן של חברות לא מערביות, בעיות נפשיות ופסיכולוגיות הן תופעה המכתימה כבוד המשפחה,על כן יש נטייה להתמודד עם הקשיים דרך מערכות בלתי פורמאליות בקהילה, כגון רפואה מסורתית ומערכות תמיכה משפחתיות (אלקרינאוי, 999). המשפחה הערבית נוטה לעודד את ההורה לילד נכה לחפש

את הפתרון במשפחה הגרעינית או המורחבת ולא לפנות למסגרות סיוע ציבוריות Abudabbeh,) 996). פנייה לגורם ממסדי, כגון שירותי רווחה, מהווה בעיה מעצם החיים בשכונה גיאוגרפית קרובה מאוד בסמיכות ובצפיפות (סויה, 997). במחקרים על אמהות ערביות חד-הוריות נמצא כי הן מעדיפות תמיכה לא פורמלית על פני זו הפורמלית (גבעון-סיני, ; 000 סויה, 997). מחקרה של עבוד (00) מחזק ממצאים אלו, כאשר מערכת תמיכה פורמלית לא תרמה להורדת הדחק הכלכלי אצל אמהות, אפילו המשכילות. בהקשר אחר הסביר עזאיזה (995) כי השכיחות הנמוכה של השמה חוץ-ביתית של בני משפחה בחברה הערבית נעוצה הן בתפיסה שונה של תפקידי המשפחה והן בעובדה ששירותי השמה חוץ-ביתיים הוקמו רק בשנים האחרונות. גבעון-סיני (000) מסבירה כי חוסר היעילות של שירותים פורמליים בהורדת דחק אצל אמהות ערביות נעוץ בין היתר באיכותם של השירותים החברתיים ואי-יכולתם להיענות לצרכי הלקוחות. מצבו של המגזר הערבי נחות יותר מהיהודי בכל הקשור למתן שירותים, למשל, מספר התקנים וגודל התקציבים העומדים לרשות שירותי הרווחה (עזאיזה, 995), והיקף קטן יותר של שירותים (נאון, מורגנשטיין, שימעל וריבליס, ; 000 סנדלר-לף ושחק, 006; 006 al.,,(azaiza et למרות שהמצוקה הכלכלית במגזר הערבי קשה יותר (עזאיזה, 995), ואחוז הילדים עם נכויות קשות מאוד גבוה פי שניים מאשר במגזר היהודי (שמלצר וקורן, 998, נאון ועמיתים, 000). כך מתקבלת תמונה של מערכת שירותי תמיכה במשפחות עם ילדים עם נכויות שאינה עונה על צרכי האוכלוסיה (00 al.,.(shwartz et עזאיזה (995) מסביר כי ייתכן ושיעורי פנייה נמוכים להשמה חוץ-ביתית נעוץ בתפיסה שונה של תפקידי משפחה, וקשור למערכת הערכים של החברה הערבית.

פרק : השערות ושאלות המחקר בהתבסס על סקירת הספרות, נגזרו השערות ושאלת המחקר הבאות :. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שהצאצא שוהה זמן רב יותר במעון.. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שדרגת הפיגור של הצאצא תהיה קשה יותר.. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שלצאצא הלוקה בפיגור שכלי תתלווה גם הפרעה נפשית.. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שתהיה מבוגרת יותר. 5. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של אמהות לבנות תהיינה גבוהות יותר מאמהות לבנים. 6. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית אצל אמהות חד-הוריות תהיינה נמוכות יותר מאלה של אמהות נשואות. 7. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית אצל אמהות הגרות במרחק רב יותר מהמעון תהיינה נמוכות יותר מאלה של אמהות הגרות קרוב יותר למעון. 8. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה גבוהות יותר ככל שהאם תתפוס את חלוקת התפקידים בבית כמסורתית יותר. 9. רמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית של האם תהיינה גבוהות יותר ככל שעמדותיה כלפי חלוקת התפקידים במשפחה תהיינה מסורתיות יותר. כמו כן, תוצג שאלה מחקרית לגבי השכלת האם וגיל הצאצא, ומידת הקשרם לרמות המעורבות המחשבתית, הרגשית וההתנהגותית אצל אמהות.

5 פרק : שיטה.. הנבדקים והדגימה: האגף לשירותי טיפול באדם המפגר, דיווח כי בין השנים 000-008 הושמו 87 ילדים ובוגרים עם פיגור שכלי ב- מעונות המיועדים לאוכלוסיה הערבית (מידע זה מרוכז בלוח מס' ). בדגימה אקראית של ההשמות ב- % מהמעונות, פרופורציונלית לפי סוג המעון (ציבוריים ופרטיים), עלו המעון הציבורי כפר-כנא ( השמות), והמעונות הפרטיים : אלנהדה (7 השמות), אלקודס (5 השמות), רנד (8 השמות). לוח : מספר ההשמות במעונות פנימייה המיועדים לאוכלוסיה הערבית בין השנים 008-000 שם המעון כפר כנא- כפר כנא הלב הקדוש סנט וינסנט- ירושלים אלנהדה- טמרה אלבסמה- שפרעם בית עדנאן -ירכא דרור- ירכא רנד-טירה אלקודס- מזרח ירושלים ביתנו- נצרת פרח שלבי- באקה אל-גרבייה סה"כ רנד- אכסאל ביתנו- רהט כסייפה- כסייפה סוג המעון ציבורי ציבורי ציבורי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי פרטי מס' השמות 0 7 9 7 8 70 5 8 7 8 0 0 87 המדגם כלל אפוא אמהות לילדים ובוגרים עם פיגור שכלי אשר השימו את ילדיהם במעונות פנימייה בין השנים 000 עד, 008 מתוכן 8 אמהות נענו למילוי השאלונים (ראה טבלה מס' 7 בהמשך). הטבלאות הבאות ( עד 5) מפרטות את נתוני הרקע הסוציו-דמוגרפי של המשפחות הנ"ל, תוך חלוקה על פי סולמות המדידה של המשתנים.

6 טבלה. התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של האמהות המשתנה דת מידת הדתיות תעסוקה מצב משפחתי רכב בבית המשפחה ילד נוסף עם צרכים מיוחדים במשפחה הערכים מוסלמיות לא-מוסלמיות (נוצריות ודרוזיות ( חילוניות מסורתיות דתיות מחוץ לבית (שכירות ועצמאיות ( בתוך הבית (לא עובדות ( עם בן-זוג ללא בן-זוג יש אין יש אין שכיחות גולמית 68.00.00 שכיחות יחסית 8.00% 6.00% 8.70% 6.0% 65.00% 7.0% 8.70% 8.70% 7.0% 0.90% 69.0%.0% 77.80% 7.00.00 5.00.00 67.00 67.00.00 5.00 56.00 8.00 6.00 טבלה. התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של הילדים המשתנה מין הילד מיקומו של הילד במשפחה (סדר לידה ( חומרת הפיגור זמן ההמתנה להשמה (חודשים ( תחלואה נלווית עם הפרעה פסיכיאטרית תחלואה נלווית עם הפרעת התנהגות תחלואה נלווית עם מוגבלות פיזית נטילת תרופות הערכים זכר נקבה ראשון (בכור/ה ( שני /ה שלישי /ת רביעי/ת ומעלה קל בינוני קשה/עמוק -0-6 - 8-6 יש אין יש אין יש אין כן לא שכיחות גולמית 5.00 0.00.00 6.00 7.00 6.00.00.00 5.00 68.00 8.00.00.00 5.00 66.00 שכיחות יחסית 6.00% 7.00%.80% 9.80%.00%.0%.80%.00%.0% 85.00% 0.00%.70%.0% 8.50% 8.50% 7.60% 8.0%.70% 75.0% 75.0%.70% 58.00.00 0.00 6.00 6.00 0.00

7 טבלה. התפלגויות שכיחות של משתני הרקע הא-פרמטריים של המסגרת המשתנה שם המסגרת מרחק המסגרת מבית האם הערכים אלקודס איכסאל כפר כנא טמרה עד 0 ק "מ 0-0 ק "מ 50-0 ק "מ 00-50 ק "מ מעל 00 ק "מ שכיחות גולמית.00 9.00 9.00 0.00 9.00.00 6.00.00 0.00 שכיחות יחסית 6.00% 5.80%.50%.70%.0% 7.0%.0% 7.0%.0% טבלה. מדדים סטטיסטיים של משתני הרקע הפרמטריים של האמהות המשתנה גיל שנות השכלה מספר ילדים מספר ילדים ששוהים בבית שכיח מדדי מרכז חציון ממוצע סטיית תקן מדדי פיזור מינימום- מקסימום 80.00 -.00 5.00-0.00.00 -.00 טווח 5.00 5.00 0.00 7.00 טווח.00 50.00.00 9.00 7.00-0.00.7.00.7.00 9.0 7.5 5.8.9 8.00 8.00 5.00.00.00 8.00 *.00.00 * * ההתפלגות מרובת שכיחים, הערך המוצג הוא השכיח הנמוך ביותר טבלה 5. מדדים סטטיסטיים של משתני הרקע הפרמטריים של הילדים המשתנה גיל גיל היציאה מהבית למסגרת משך שהות (בשנים) במסגרת (=N )קודמת משך שהות במסגרת הנוכחית (בשנים ( שכיח מדדי מרכז חציון ממוצע סטיית תקן מדדי פיזור מינימום- מקסימום 59.00-7.00 50.00-0.7.00-0.7 9.00-0.08 0.9 0.70 6.9.8.7 6.6 7.9.08 9.00.00 5.00.00 6.00 * 0.00 5.00.00 * ההתפלגות מרובת שכיחים, הערך המוצג הוא השכיח הנמוך ביותר מן הנתונים עולה, כי האמהות שהשתתפו במחקר מאופינות בהשכלה נמוכה ביותר, ממוצע שנות ההשכלה עומד על פחות מ- 8 שנות לימוד, וזהו גם הערך השכיח. מעטות מן האמהות יוצאות לעבודה מחוץ לבית, המשפחות ברובן אינן מחזיקות רכב, ובחלקן ישנו יותר מילד אחד אשר מוגדר כבעל צרכים מיוחדים. במשתנים פרמטריים רבים ניכר כי ההתפלגויות נורמאליות בקירוב: שנות ההשכלה של האימהות, מספר הילדים ובכלל זה אלה ששוהים עדיין בבית, ומשך השהות של הילדים במסגרת הנוכחית. במרבית המשתנים הפיזור הוא גדול יחסית, כך למשל

8 ניתן לראות בגילם של הילדים, אשר הצעיר מביניהם בגיל בית ספר יסודי, והמבוגר כמעט בן 60, וגם במשך השהות של הילדים במסגרת הקודמת והנוכחית, שהות שנעה בין כחודש ל- שנים במסגרת קודמת, ובין כחודש ל- 9 שנים במסגרת הנוכחית... כלי המחקר: כלי המחקר כוללים ארבעה שאלונים : א) שאלון רקע סוציו-דמוגרפי מתייחס לנתונים אודות הילד כגון: מינו, גילו, גילו בעת ההשמה, מאפייני נכותו, שם המסגרת בה הושם והמרחק ממנה לבית המשפחה; ולנתונים אודות האם כגון: גיל, השכלה, דת, מידת דתיות, עיסוק, ומספר הילדים המתגוררים בבית המשפחה (שאלון מס' בנספחים: שאלות -). ב) שאלון חלוקת תפקידים במשפחה- מבטא את מידת המסורתיות במשפחה. השאלון המתורגם לערבית ניטל מתוך מחקרה של חג'-יחיא (חג'-יחיא, 006), אין החוקרת מציינת אופן תרגום השאלון. שאלון זה מכיל רשימה של 7 תפקידים משפחתיים ומטלות משק בית, כאשר התשובות הן על גבי סולם בן 7 דרגות: () רק האישה () בעיקר האישה () השניים ביחד () בעיקר הבעל (5) רק הבעל (6) מישהו אחר (7) לא רלוונטי. שאלון זה נבנה מתוך שני שאלונים שנעשה בהם שימוש במחקר של כץ (988) בנושא האם העובדת בישראל, וכן במחקרם של פינה ובנגטסון ) Bengtson, 99 (Pina & לגבי שביעות הרצון של נשים מחלוקת התפקידים במשק בית. כץ, לביא ועזאיזה (996 Azaiza,,(Katz, Lavee & הרחיבו את השאלון ועשו בו שימוש במחקרם על משפחות ערביות בישראל, הם מצאו קבוצות של תפקידים: () הקשורים לטיפול בילדים () הקשורים בעבודות הבית השגרתיות. החוקרים דיווחו על האלפא קרונבך של 0.69 בסולם התפקידים הקשורים בטיפול בילדים ואלפא קרונבך של 0.87 בסולם התפקידים השגרתיים. לאחר בחינת פריטי השאלונים שפותחו למדידת המשתנה הזה, היפוך הפריטים הרלבנטיים וניכוי ערכים חסרים, נבחנה מהימנות העקיבות הפנימית באמצעות מקדם המתאם אלפא של קרונבך. עבור 7 הפריטים של משתנה חלוקת התפקידים התקבל ערך אלפא מספק של 0.8. בהתבסס על ממצאי המהימנות הללו, נבנה עבור משתנה זה ציוני אינדקס באמצעות מיצוע הפריטים, והתקבלו ההתפלגויות המפורטות בטבלה 7:

9 טבלה 6. מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס למשתני חלוקת התפקידים המשתנה שכיח מדדי מרכז חציון ממוצע סטיית תקן מדדי פיזור מינימום- מקסימום טווח.50.00 חלוקת התפקידים בבית עמדות האם בנוגע לחלוקת התפקידים בבית.00-.50.6-.6.6.6.8.05.5.06.00.6 ג) שאלון עמדות כלפי חלוקת תפקידים- המשלים את חקירת ההיבט המסורתי- תרבותי, כולל עמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה. השאלון המתורגם לערבית ניטל מתוך מחקרה של חג'- יחיא (חג'-יחיא, 006), אין החוקרת מציינת אופן תרגום השאלון. השאלון כולל עמדות בנושא חלוקת התפקידים בין בני הזוג, ו עמדות כלפי עבודת הנשים מחוץ לבית. מידת ההסכמה על כל אחת מהעמדות הינה על גבי סולם ליקרט בן 5 דרגות: () מתנגדת מאוד () מתנגדת ) ) לעתים מסכימה ולעתים מתנגדת () מסכימה (5) מסכימה מאוד. ציון גבוה בשאלון מצביע על עמדות מסורתיות של הנשים בנודע לחלוקת התפקידים ולעבודת נשים מחוץ לבית. כץ, לביא ועזאיזה (996), אשר עשו שימוש בכלי זה במחקרם על דפוסי המשפחה הערבית בישראל,אינם מציינים את נתוני המהימנות והתוקף של הכלי. לאחר בחינת פריטי השאלונים שפותחו למדידת המשתנה הזה, היפוך הפריטים הרלבנטיים וניכוי ערכים חסרים, נבחנה מהימנות העקיבות הפנימית באמצעות מקדם המתאם אלפא של קרונבך. עבור 5 הפריטים של משתנה העמדות כלפי חלוקת התפקידים התקבל ערך אלפא מספק של 0.85. בהתבסס על ממצאי המהימנות הללו, נבנה עבור משתנה זה ציוני אינדקס באמצעות מיצוע הפריטים, והתקבלו ההתפלגויות המפורטות בטבלה 7 לעיל. ד) שאלון מעורבות הורית מבוסס על שאלון שחיברו בייקר, בלכר ופייפר ) & Blacher Baker, (Pfeiffer, 996 במגמה לבדוק מאפיינים של מעורבות הורים בהתייחס לצאצא לאחר שהושם במסגרת חוץ-ביתית. השאלון בעברית ניטל ממחקרו של הויזמי (הויזמי, 00) ותורגם על ידי החוקרת לערבית ומערבית לעברית. השאלון כולל פריטים ומורכב משלושה מדדים: מעורבות מחשבתית (9 פריטים )-כוללת מחשבות אודות הבן/בת וההשמה, תכניהן ותכיפותן,המהימנות alpha=0.77.מעורבות רגשית ( פריטים)- כוללת דיווח על מידת ה- detachment לילד ותחושות

0 אשמה, אם קיימות,המהימנות.alpha=0.80 ומעורבות התנהגותית ( פריטים) המתייחסת למאפייני פעולות שעושה ההורה המצביעות על רמת מעורבות כדוגמת ביקורים במסגרת, ביקורי הילד בבית המשפחה, תדירות שיחות טלפון עם הילד ועם אנשי צוות במסגרת, המהימנות.alpha=0. 56 ממצאי מבחני מהימנות עקיבות פנימית לסולמות המעורבות של המדגם הנוכחי יצאו כדלקמן :.alpha=0.87 בסולם המעורבות ההתנהגותית (0 פריטים), המהימנות.alpha=0.80 בסולם המעורבות המחשבתית ( פריטים), המהימנות.alpha=0.77 בסולם המעורבות הרגשית ( פריטים), המהימנות.. הליך המחקר : החוקרת פנתה לראש האגף לטיפול באדם המפגר- ד"ר חיה עמינדב, בבקשה לאשר ביצוע מחקר במעונות הפנימייה : כפר-כנא, אלנהדה בטמרה, רנד באכסאל ואלקודס במזרח ירושלים. לאחר קבלת האישור לביצוע המחקר, התבצעה פנייה לעובדים הסוציאליים בכל מעון בבקשה לסייע במילוי השאלונים, אלה פנו להורים לקבלת רשותם. הורים שנענו, התבקשו למלא את השאלונים, שהיו כאמור בשפה הערבית. טבלה מס' 8 מציגה מספר השאלונים שהתקבלו בחזרה מכל מסגרת: טבלה 7: אוכלוסית המחקר בחתך מעונות סה"כ אוכלוסית המחקר סוג ישוב שם המעון המעון אמהות אמהות שלא n שמלאו מלאו שאלונים שאלונים * 5 9 ציבורי כפר-כנא כפר כנא 7 7 0 פרטי טמרה אלנהדה 8 9 9 פרטי אכסאל רנד 5 פרטי מזרח ירושלים אלקודס 8 סה"כ * אמהות שסרבו למלא את השאלון, אינן בחיים או סובלות ממחלה כלשהיא.. סטטיסטיקה ועיבוד הנתונים: עם תום שלב איסוף השאלונים, קודדו השאלונים ונקלטו במחשב דרך תוכנת SPSS גרסה 5 להמשך עיבודם וניתוחם מבחינה סטטיסטית. בשלב הראשון בוצעה בדיקה של התפלגויות הציונים, המהימנות, ולאחר עריכת ניתוחים מקדימים, הוחלט על אופן הבנייה של

א( ב( ג( הציונים הסופיים לטובת המשך הניתוחים. בשלב השני בוצעו מבחנים לבדיקת ההשערות, נבדקו הקשרים שבין המשתנים הבלתי-תלויים למשתנים התלויים, המבחנים נבחרו על סמך סולמות המדידה המייחדים כל משתנה. בשלב השלישי והאחרון, בוצע ניתוח של המודל הכללי, שכלל רק את המשתנים שנמצאו קשורים במובהק למשתנים התלויים בדיקת ההשערות של השלב הקודם..5. מגבלות המחקר למחקר זה מספר מגבלות אשר ראוי להזכירן : מגבלה של יכולת ההכללה מתייחסת לחתך האוכלוסיה מבחינה דתית. מאחר ו- 8% מאוכלוסיית המדגם הינה ממוצא מוסלמי, ייתכן ויימצאו הבדלים משמעותיים בין הדתות השונות -מוסלמים, נוצריים ודרוזים- במידה והיה נלקח מדגם גדול יותר או ( קבוצה הטרוגנית יותר. רוב השאלונים מולאו על-ידי האם ללא עזרה או תיווך של החוקרת או העובד הסוציאלי של המסגרת. בשל ממוצע ההשכלה הנמוך של האמהות (7.5 שנות לימוד), לא מן הנמנע שחלק מהאמהות לא הבינו לגמרי את השאלונים או את ניסוח המשפטים ומילאו את התשובות בצורה אקראית. ( מספר האמהות ומספר המעונות שנבדקו במחקר קטן יחסית לאוכלוסיה כולה. נבדקה קבוצה קטנה של אמהות מהאוכלוסיה הערבית, ייתכן והתוצאות היו שונות אם היו נבדקות יותר אמהות. (

פרק : ממצאים סטטיסטיקה תיאורית.. המשתנים התלויים: המחקר עוסק במידת המעורבות האמהית בחייו של הצאצא עם פיגור שכלי השוהה במסגרת מעון פנימייתית, אשר נחלקת לשלושה סוגים- מחשבתית, התנהגותית ורגשית. לאחר היפוך הפריטים הרלבנטיים בשאלונים, בוצעה בדיקת מהימנות עקיבות פנימית עבור כל אחד מהסולמות הללו (טבלה 9) באמצעות מקדם המתאם אלפא של קרונבך, תוך שימוש בערך הסף 0.80 המקובל במדעי החברה כערך המינימלי לקביעת מהימנות מספקת. טבלה 8. ממצאי מבחני מהימנות עקיבות פנימית לסולמות המעורבות סולם המעורבות התנהגותית מחשבתית רגשית מספר פריטים בניתוח הנוכחי אלפא של קרונבך בניתוח הנוכחי מספר פריטים במחקר הקודם אלפא של קרונבך במחקר קודם ) Baker, Blacher & Pfeiffer, (996.56.77.80 9.87.80.77 0 בסולם המעורבות ההתנהגותית הוחלט על הורדת פריט, אשר פגע בהימנות ובעיון נוסף נמצא לא קשור למבנה התיאורטי של המשתנה עצמו. בסולם המעורבות המחשבתית התגלו בעיות של קידוד ואחוז גבוה יחסית של ערכים חסרים, לפיכך הוחלט להשאיר שלושה פריטים בלבד (-) לייצוג משתנה זה. ארבעת הפריטים של סולם המעורבות הרגשית הפיקו מהימנות גבולית אך מספקת. על בסיס ממצאים אלה נבנו שלושה ציוני אינדקס לשלושת משתני המעורבות באמצעות מיצוע של הפריטים אשר הניבו את המהימנות המקסימלית. שלוש ההתפלגויות שהתקבלו הן נורמליות בקירוב (טבלה 0), ואף כי הטווח התיאורטי של כל הסולמות נע בין 5-, בשני מקרים (מעורבות התנהגותית ורגשית) הטווח אינו ממוצה במלואו. טבלה 9. מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס לסולמות המעורבות השונים סולמות המעורבות ( 5-) התנהגותית מחשבתית רגשית שכיח מדדי מרכז חציון ממוצע סטיית תקן מדדי פיזור מינימום- מקסימום.75 -.00 5.00-0.00.50 -.50 טווח.75 5.00.00.8..79..5.00...75.80 *..75 * ההתפלגות מרובת שכיחים, הערך המוצג הוא השכיח הנמוך ביותר

.. המשתנים הבלתי-תלויים: מעבר למשתני הרקע הסוציו-דמוגרפיים, אשר התפלגויותיהם מפורטות בפרק המשתתפים, נבחנו שני משתנים בלתי-תלויים מחקריים, הקשורים לחלוקת התפקידים בבית האמהות, שנעה בין מסורתית לליברלית. המשתנה הראשון היה חלוקת התפקידים עצמה, כלומר באיזו מידה דומיננטית האישה ביחס לגבר בביצוע מטלות הבית והמשפחה השונות, והמשתנה השני היה עמדותיה של האם ביחס לאותה חלוקה- באיזו מידה היא מאמינה בצדקת החלוקה הזו. לאחר בחינת פריטי השאלונים שפותחו למדידת המשתנים הללו, היפוך הפריטים הרלבנטיים וניכוי ערכים חסרים, נבחנה מהימנות העקיבות הפנימית באמצעות מקדם המתאם אלפא של קרונבך. עבור 7 הפריטים של משתנה חלוקת התפקידים התקבל ערך אלפא מספק של 0.8, ועבור 5 הפריטים של משתנה העמדות כלפי חלוקת התפקידים התקבל ערך אלפא של 0.85, מספק גם כן. בהתבסס על ממצאי המהימנות הללו, נבנו עבור שני המשתנים ציוני אינדקס באמצעות מיצוע הפריטים, והתקבלו ההתפלגויות המפורטות בטבלה. טבלה 0. מדדים סטטיסטיים של ציוני האינדקס למשתני חלוקת התפקידים המשתנה שכיח מדדי מרכז חציון ממוצע סטיית תקן מדדי פיזור מינימום- מקסימום טווח.50.00 חלוקת התפקידים בבית עמדות האם בנוגע לחלוקת התפקידים בבית.00-.50.6-.6.6.6.8.05.5.06.00.6 מטבלת ההתפלגות חלוקת של המלאה התפקידים ניתן בבית, להתרשם הציון כי הממוצע בלבד קלה נטייה על המצביע האישה של לכיוון כדומיננטית יותר בחלוקה המשפחתית של המטלות, איננו משקף היטב את ההתפלגות, שכן היא נוטה לא-סימטריה חיובית, ולמעשה, %95 מהאימהות ממוצע ציון קיבלו מ- קטן שהוא (נקודת אמצע הטווח התיאורטי), מכאן שהדומיננטיות הנשית היא חזקה עוד יותר ממה שניתן להתרשם על פי הממוצע של ההתפלגות לבדו. מהתפלגות העמדות של האמהות, לעומת זאת, ניתן להתרשם כי ישנה נטייה חזקה להימנע מהבעת דעה, ההתפלגות מרוכזת כולה בטווח סימטרי ויחסית מצומצם מסביב לממוצע, שתואם

נקודת את אמצע הטווח התיאורטי. הערך השכיח ביותר קלה נטייה על מצביע לא-סימטריה שלילית, שכן ישנם יותר ערכים שהם מעל לערך הממוצע... ניתוחים מקדימים:, על מנת להחליט אם לנתח את ציוני המעורבות בנפרד, או לנתח אותם בצורה משוקללת, בוצעו מספר ניתוחים. ניתוח שעשוי לרמוז על ההבחנה בין סוגי המעורבות השונים הוא ניתוח שונות חד-גורמי תוך נבדקי. בניתוח זה לא נמצא הבדל מובהק כללי בין הציונים הממוצעים [ F(,78) =.70, p<.0] אך ישנה מגמה שהיא קרובה למובהקות, לפיה המעורבות הרגשית היא הנמוכה ביותר, אחריה ההתנהגותית, והמעורבות המחשבתית היא הגבוהה ביותר. ניתוחים נוספים שעשויים לסייע בבחינת הסוגיה הם ניתוחי פירסון לבדיקת מתאמים פנימיים בין הציונים. ניתוחים אלה העלו כי אמנם יש מתאמים חיוביים מובהקים בין שלושת המשתנים הללו (טבלה ), אך העוצמות (הבינוניות ומטה) מרמזות כי בכל זאת ישנה הבחנה ביניהם. טבלה. מתאמים פנימיים בין ציוני האינדקס של סולמות המעורבות סולם המעורבות התנהגותית מחשבתית רגשית התנהגותית מחשבתית.7** רגשית * p<.05 ** p<.0.56**.50** בחינה מעמיקה יותר של פריטי השאלונים, ממצאי הקשר בין סולמות המעורבות, ובחינה מחודשת של המהימנויות העלו כי ייתכן סולם המעורבות הרגשי אינו מספק, וכי ישנה בעייתיות בהסתמכות עליו כציון נפרד. בפריטים של שאלון זה התגלו ערכים חסרים רבים, חלק מהשאלות נוסחו תוך שימוש בסקאלות לא אחידות, וכמו כן נוצר חשש כי המרכיבים של סולם זה חופפים במידה רבה מרכיבים של הסולמות האחרים. לפיכך, הוחלט לחשב את המעורבות ההתנהגותית והמחשבתית יחד כציון משוקלל, אשר ייצג את מכלול המעורבות האמהית, ואת משתנה המעורבות הרגשית לבדוק בנפרד לאחר מכן. בהתאם לכך, הוחלט לשקלל את ציוני המעורבות המחשבתית עם ההתנהגותית לציון אחד באמצעות מיצוע שני הציונים. התפלגות הציון שהתקבל היא בקירוב נורמלית, ישנה א-סימטריה

5 שלילית מתונה ביותר, ממוצע הציונים.9 (סטיית תקן 9.), הטווח התיאורטי (5-) כמעט ממוצה (.85-.05)... בדיקת ההשערות.. המעורבות המחשבתית-התנהגותית : בדיקת השערות המחקר נערכה בשני שלבים. בשלב הראשון, נבחנו כל ההשערות בנפרד זו מזו, הניתוחים נבחרו בהתאם לסולמות המדידה של המשתנים הבלתי-תלויים, כאשר המשתנה התלוי תמיד מיוצג על ידי הציון המשוקלל של המעורבות המחשבתית-התנהגותית. בשלב השני, הוכנסו כל המשתנים שנמצאו קשורים במובהק למעורבות המחשבתית-התנהגותית למודל אחד מורכב, על מנת לבחון את השפעתם היחסית. השערה מס' : רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שהצאצא שוהה זמן רב יותר במעון. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר שלילי בין משך הזמן ששוהה הצאצא במסגרת לבין רמת המעורבות האמהית בוצע מבחן פירסון, ובהתאם להשערה, נמצא כי בין המשתנים קיים קשר שלילי מובהק בינוני בעוצמתו [ r =., p<.0] יותר, כך המעורבות האמהית פוחתת, ולהיפך., כך שככל שהצאצא שוהה במסגרת זמן רב השערה מס' : רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שדרגת הפיגור של הצאצא תהיה קשה יותר. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר שלילי בין חומרת הפיגור של הצאצא במסגרת לבין רמת המעורבות האמהית בוצע מבחן ספירמן, ובניגוד להשערה, נמצא כי בין המשתנים לא קיים קשר מובהק. [ =. 6, n. s. ] r S השערה מס' : רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שלצאצא הלוקה בפיגור שכלי תתלווה גם הפרעה נפשית. לבדיקת ההשערה כי רמת המעורבות האמהית תלויה בקיומה של הפרעה נפשית הנלווית לפיגור של הצאצא בוצע מבחן t למדגמים בלתי-תלויים, וכצפוי, נמצא כי קיימים הבדלים בין הקבוצות [ t( 78 ) =.87, p<.0], רמת המעורבות של אימהות אשר צאצאיהן אינו סובל

( M =.0, SD=.8) 6 מהפרעה פסיכיאטרית הנלווית לפיגור היתה גבוהה יותר המעורבות של אימהות אשר צאצאיהן סובל מתחלואה נלווית כזאת בהשוואה לרמת. ( M =., SD=.86) השערה מס' : רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה נמוכות יותר ככל שתהיה מבוגרת יותר. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר שלילי בין גילה של האם לבין רמת המעורבות שלה בוצע מבחן פירסון, ובהתאם להשערה, נמצא כי בין המשתנים קיים קשר שלילי בעוצמה חלשה אך מובהק ולהיפך. [ r =. 9, p<.05], ככל שהאם מבוגרת יותר, כך פוחתת רמת המעורבות שלה,. השערה מס' 5: רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של אמהות לבנות תהיינה גבוהות יותר מאמהות לבנים. לבדיקת ההשערה כי רמת המעורבות האמהית תלויה במין הצאצא, בוצע מבחן t למדגמים בלתי-תלויים, ובניגוד למשוער, נמצא כי לא קיים הבדל מובהק בין המינים [ t( 78) =.5, n. s. ] השערה מס' 6: רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית אצל אמהות חד-הוריות תהיינה נמוכות יותר מאלה של אמהות נשואות. לבדיקת ההשערה כי רמת המעורבות האמהית תלויה במצבן המשפחתי של האמהות, בוצע מבחן t למדגמים בלתי תלויים, ובניגוד למשוער, נמצא כי לא קיים הבדל בין אימהות שיש להן בני-זוג לבין אימהות שאין להן בני-זוג. [ t( 78) =.0, n. s. ] השערה מס' 7: רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית אצל אמהות הגרות במרחק רב יותר מהמעון תהיינה נמוכות יותר מאלה של אמהות הגרות קרוב יותר למעון. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר שלילי בין מרחקה של המסגרת מבית האם לבין רמת המעורבות שלה, בוצע מבחן ספירמן, ובהתאם להשערה, נמצא כי בין המשתנים קיים קשר שלילי חלש אך מובהק שלה נמוכה יותר, ולהיפך. [ =. 9, p<.05] r S, ככל שהמסגרת מרוחקת יותר מבית האם, כך המעורבות

7. השערה מס' 8: רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה גבוהות יותר ככל שהאם תתפוס את חלוקת התפקידים בבית כמסורתית יותר. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר בין חלוקת התפקידים במשפחה בבית האם לבין רמת המעורבות שלה בוצע מבחן פירסון, ונמצא כי לא קיים קשר מובהק בין המשתנים [ r =. 0, n. s. ]. השערה מס' 9: רמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית של האם תהיינה גבוהות יותר ככל שעמדותיה כלפי חלוקת התפקידים במשפחה תהיינה מסורתיות יותר. לבדיקת ההשערה כי קיים קשר בין עמדתה של האם בנוגע חלוקת התפקידים בביתה לבין רמת המעורבות שלה בוצע מבחן פירסון, ונמצא כי לא קיים קשר מובהק בין המשתנים [ r =., n. s. ] השאלה המחקרית: האם קיים קשר בין השכלת האם וגיל הצאצא לרמות המעורבות המחשבתית וההתנהגותית אצל האמהות. ) לבדיקת ההשערה כי קיים קשר בין השכלתה של האם לבין רמת המעורבות שלה בוצע מבחן פירסון, ונמצא כי לא קיים קשר מובהק בין המשתנים. [ r =., n. s. ] ) לבדיקת ההשערה כי קיים קשר בין גיל הצאצא לבין רמת המעורבות האמהית בוצע מבחן פירסון, ונמצא כי לא קיים קשר מובהק בין המשתנים. [ r =. 6, n. s. ] מסיכום ביניים של בדיקת ההשערות עולה כי מבין חמשת המשתנים הקשורים באם רק אחד נמצא קשור במובהק למעורבותה המחשבתית-התנהגותית, וזהו גילה. מבין חמשת המשתנים בקשורים בצאצא נמצאו שניים שקשורים במובהק למעורבות האם- קיומה של הפרעה פסיכיאטרית נלווית לפיגור ומשך השהות במסגרת. המשתנה הנוגע למסגרת עצמה נמצא קשור במובהק למעורבות, וזהו המרחק של המסגרת מבית האם. על מנת לבחון את השפעתם היחסית של המשתנים אשר נמצאו קשורים במובהק לרמת המעורבות המחשבתית-התנהגותית של האם, נערך מודל רגרסיה מרובה סימולטנית לניבוי המעורבות באמצעות תחלואה נלווית (משתנה דמה), משך השהות של הצאצא במסגרת, מרחק המסגרת מבית האם, וגילה של האם (טבלה ).

8 טבלה. ממוצעים וסטיות תקן של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית המשתנה המנובא : רמת המעורבות המחשבתית- התנהגותית של האם המנבאים :. קיומה של הפרעה פסיכיאטרית כנלווית לפיגור (משתנה דמה (. משך השהות של הצאצא במסגרת (בשנים (. מרחק המסגרת מבית האם (קבוצות דירוג של קילומטרים ( 5-. גילה של האם (בשנים ( יחד ממוצע.9 סטיית תקן.9 -.8.9.68 -..9 8.8. במטרה לבדוק עד כמה תורמים יחד כל המנבאים הללו לרמת המעורבות האמהית, ועל מנת לבחון מהי התרומה הייחודית של כל אחד מהמנבאים בנפרד, נערך ניתוח רגרסיה מרובה סימולטנית, ונמצא כי %.7 מהשונות ברמת המעורבות האמהית מוסברת על ידי כל המשתנים [ F(,75) = 0.7, p<.0] טבלה. מקדמי המתאם המתוקננים של המשתנים שהוכנסו למודל הרגרסיה הסימולטנית לניבוי המעורבות המחשבתית-התנהגותית של האם r t β המשתנים המנבאים -.8** -.56** -.6. קיומה של הפרעה פסיכיאטרית כנלווית לפיגור (משתנה דמה ( -.** -.95** -.0. משך השהות של הצאצא במסגרת (בשנים ( -.9* -.89 -.8. מרחק המסגרת מבית האם (קבוצות דירוג של קילומטרים - ( 5 -.9* -.8 -.08. גילה של האם (בשנים ( * p<.05 ** p<.0 כפי שניתן להתרשם מטבלת המתאמים (טבלה ), אמנם כל המנבאים קשורים בקשר שלילי מובהק לרמת המעורבות האמהית, אך רק שני משתנים תורמים במובהק למודל הכללי, ושניהם משתנים אשר נוגעים לצאצא ולא לאם או למסגרת. מדובר ראשית בקיומה של הפרעה נפשית נלווית לפיגור של הצאצא, אשר מורידה בצורה משמעותית ומובהקת את רמת המעורבות המחשבתית-התנהגותית שלה, ושנית, משך השהות של הצאצא במסגרת תורם גם הוא במובהק לירידה ברמת המעורבות. במודל זה, מרחק המסגרת מבית האם וגילה של האם מאבדים ממשמעותם במובן של תרומה למודל הרגרסיה הכללי.